מאמרים על שיווק מבוסס דאטה, בקרת מדיה, רווחיות פרסום ואסטרטגיה. נכתבים על ידי הצוות שמלווה מעל 300 עסקים בישראל ובעולם.
ההבדל בין בקרת מדיה לסוכנות פרסום: הסוכנות מריצה את הקמפיינים, הבקרה בודקת אותם מהצד שלכם. מתי צריך כל אחד, ולמה אותו גורם כמעט אף פעם לא יכול לעשות את שניהם.
רוב הבזבוז בסוכנות הוא לא גניבה אלא מבנה. עשרה סימנים שאפשר לבדוק לבד, כל אחד בדקה, כדי לדעת אם התקציב שלכם באמת עובד קשה מספיק.
MMM מודד כמה כל ערוץ תרם למכירות, בלי pixels ובלי cookies. מה זה בעברית, במה הוא שונה מ-attribution, למי הוא מתאים, ואילו כלים חינמיים יש.
בישראל יש שתי משפחות של חברות בקרת מדיה, וכל אחת חזקה בערוץ אחר. איך בוחרים, אילו שבע שאלות לשאול, ואיפה מסתתר הבזבוז שאף אחת מהן לא בודקת.
איך מנהלים תקציב פרסום משמעותי בלי לבזבז. ה-3 בדיקות שבועיות שמזהות בזבוז תוך 24 שעות במקום חודש.
ספקים בודקים את עצמם, וזה אף פעם לא יכול להיות אובייקטיבי. 41 הנקודות האלה הן הסט המלא שכל מותג צריך לבדוק על הספק שלו, מהטלוויזיה ועד הדיגיטל.
12 שאלות ישירות שחושפות את המודל העסקי של הסוכנות. לא טיפים, אלא שאלות שמרבית הסוכנויות לא יכלו לכתוב על עצמן.
השוק לא שקוף וכל סוכנות מציעה מבנה תמחור אחר. הנה שלושת המודלים הנפוצים, הטווחים בשקלים בארץ, והמלכודות שהכי קל ליפול בהן בחתימה.
המודל הסטנדרטי בתעשייה הוא אחוז מההוצאה. זה אומר שככל שאתם מוציאים יותר על פרסום, הסוכנות שלכם מרוויחה יותר, גם אם זה לא עובד. הנה למה אצלנו זה הפוך.
אינסטגרם הוא לא ערוץ, הוא מיקום בתוך מערכת המכירה של מטא. מתי הפורמט מתאים למטרה, ומתי משלמים על חשיפה יפה שלא הופכת לרווח.
השוואה מקצועית של 6 כלי אימייל פופולריים בארץ. לא טבלת תכונות גנרית, אלא לעסק בכזה גודל, עם זה הסטאק, זה הכי הגיוני.
ב-83% מהחשבונות שאנחנו פותחים יש קונפליקט בייחוס. הנה איך מתקינים GTM נכון מאפס, מחברים את GA4, את Meta Pixel + CAPI, ואת Google Ads, ואיך לוודא שזה באמת עובד.
כל לקוח חדש שלנו עובר בשבוע הראשון על אותה רשימה של 30 דברים. חובה, כדאי, ולעתיד. עברו עליה לבד וסמנו את הפערים, רוב העסקים מגלים לפחות 8.
אצל רוב העסקים, אימייל מייצר 4-8% מההכנסה. אצל מי שמקים את המערך נכון, 25-35%. הנה איך נראה מערך אימייל בריא, איך לפלח רשימה לפי טריגר רגשי, ומה ההבדל בין Open Rate ל-Revenue per Recipient.
רוב מה שנקרא בארץ ״אסטרטגיה שיווקית״ הוא לא אסטרטגיה, זאת רשימה של ערוצים. הנה איך באמת בונים אסטרטגיה שמייצרת רווח, על בסיס המקרים שעבדנו עליהם אצל לקוחות.
ROI ו-ROAS זה לא אותו דבר, וההבדל ביניהם הוא לפעמים ההבדל בין עסק שמרוויח לבין עסק שמדמם בלי לדעת. הנה איך לחשב את שניהם נכון, ולמה רוב הדוחות מודדים את הדבר הלא נכון.
פרסום בלינקדאין יקר משמעותית מרשתות אחרות. הנה מתי הטירגוט המקצועי מצדיק את המחיר, למי זה מתאים, ואיך למדוד שהלידים באמת שווים.
פרסום בפייסבוק לא מייצר תוצאות רק כי הפעלתם קמפיין. הנה מתי הפלטפורמה באמת עובדת, שלוש הדרכים הנפוצות לבזבז בה תקציב, ואיך למדוד אם הכסף חוזר כרווח.
פרסום בגוגל תופס אנשים בדיוק כשהם מחפשים, אבל שם גם קל לשרוף תקציב. הנה מתי Google Ads עובד, שלושת מקורות הבזבוז הנפוצים, ואיך לבדוק שהכסף חוזר.
יועץ שיווק דיגיטלי שעובד נכון פותח כל חשבון בבדיקות שמגלות איפה הכסף באמת זורם. פחות סלוגנים, יותר מספרים, ומה לבדוק לפני ששוכרים יועץ שיווק באינטרנט.
טיקטוק לא מתאים לכל עסק. הנה למי הפלטפורמה באמת עובדת, איזה סוג תוכן מנצח בה, ומתי עדיף להשקיע את התקציב במקום אחר.
פרסום ממומן זה לא ׳להעלות מודעה׳. הנה איך בוחרים בין פייסבוק, גוגל, טיקטוק ולינקדאין, מה משותף לכולם, ואיך מודדים שהתקציב חוזר כרווח.
מה באמת עושה מנהל שיווק טוב, וההבדל בין מנהל שיווק שמנהל ערוצים לבין מנהל שיווק שמנהל רווח.
ברנדפורמנס לא התחילה כתוכנית עסקית. היא התחילה מ-5 לקוחות שסירבו לקבל ממני ״לא״ בזמן שניהלתי מותג אי-קומרס של מחבתות. הנה איך זה באמת קרה.
תפקיד היועץ קריטי במצבים מסוימים, ומיותר באחרים. הנה מה היועץ עושה בפועל, ההבדל בין מקצועי לחובבני, ומתי באמת לא צריך אחד.
בסוף 2025 ההנהלה כבר דנה ברצינות אם לסגור את כל פעילות הלידים הדיגיטלית. דוח אחד של הצלבה בין שיווק למכירות שינה את התמונה לחלוטין. שיעור הלידים הרלוונטיים זינק מכ-20% ל-85%, באותו תקציב.
רוב הסוכנויות מתייחסות לקוני כרטיסים כקהל אחד. ב-FRIENDS גילינו 5 קהלים שונים שקונים אותם כרטיסים מסיבות שונות לחלוטין. הסיפור המלא מאחורי המהלך.
המוח של בעל עסק אומר ׳אם זה עובד, נוסיף תקציב׳. ברשת אסקייפ רום הלכנו הפוך, וזה היה המהלך הנכון. הנה מה גילינו, מה עשינו, ומה לא עבד.
